בקומה ה53 עם נעלי ספורט ומכנסי צמר משומשות

הסטילטו האלה שנוקשים על רצפות יוקרה כל כך מוכרים לי,מפעם ממזמן,
והנה היום אני שוב לידם.
פעם הקפדתי על כל הפרוטוקול של כל האגו הזה עם חולצות לבנות מפוארות בעבודת יד,
עקב מחודד שנוקש במקצב אחיד לפי הליכתי ,כאילו אומר לכל סובבי:
אני כאן,חותכת כתער,מהודקת לתפקידי,השמרו מכוחי ואוני.
הצורך הזה להחצין עוצמה וכוח נבע אולי מתוך ההזדקקות לדקלרציה בדבר קיומה,
יש שיטענו כי הדבר מבטא חוסר בטחון פנימי.

מורדת נצחית אנוכי,וככזו ,דווקא אתמול הגעתי בנעלי ספורט (את הכי יפה כשנוח לך זו לא קלישאה) ,
במכנסי צמר מגושמים שתפרתי לעצמי מסוודר ישן של הבנחמות,בעלי שיחיה לכל מי שלא מכירה,כי פשוט היה לי קר.

נקודה למחשבה: האם אאבד את עצמי שוב כשאכנע לתכתיבי הסביבה ואעבור גם אני לסטילטו וחליפות עסקים?
די ברור לי שבגובה של מטר שמונים על רגליים יפות כמו שלי בשמלת מיני אני אקבל הרבה מאוד תשומת לב,השאלה היא האם זה יגדיל את אחוזי ההצלחה שלי?
רעיון מעניין לניסוי.

נקודה נוספת למחשבה: האם על נשים בזירה העסקית המעוניינות במראה 'מצליחני' להציג את עצמן לראווה באופן המנציח את הפטריארכיה? נעלי עקב=חיפצון? . כוחנות=נסיון להדמות לגבר ואף לעלות עליו בכוחנות יתר?
יש לי חברה הטוענת כי נשים רבות בעמדות כוח נהנות מיתרונותיו הבלתי מוטלים בספק של התמהיל המנצח: סקסאפיל,כוח,מקצוענות חסרת פשרות וכניעה לתכתיבי הפטריארכיה מבחינה ויזואלית.
נוצרת איפה טיזרית מלאת ביטחון ,כוח ומיניות המפלסת את דרכה בעולם גברי ,מלא אגו וכוחנות,והיא משתמשת בכל מה שיש לה,בנוסף לכשרון אדיר ומקצוענות ללא רבב,כי אין ברירה וזה מה שצריך לעשות כדי לטפס למעלה.
זה משחק מסוכן לפעמים,כי אם תטפסי למעלה כשאת לובשת חצאית,יראו לך קצת את התחתונים.

דואליות במטבח:עוד משהו לחשוב עליו
שילוב של הערות מלאות 'הומור עצמי' על כמה שאנחנו 'אבודות במטבח' מבהיר לנו שכאן לא נמצא שריפת זמן על זוטות כגון הכנת מזון,מלאכה נחותה ממנה אני, כבעלת המקצוע אליטיסטי,שואפת להתרחק.
לכן,אולי כדי לסמן לעצמנו בידול מובהק ממי שהיתה שם שנים קודם בקבר של עול אחזקת המשפחה,אמא שלנו,
אנחנו מתחפרות בחוסר אונים מעושה בכל הנוגע למלאכות הישנות,המזוהות כקלסיקה של ההתנהלות הנשית,
במטרה לנתק את עצמנו מהעולם הישן ולייצר הדגש מעשי למקומנו בעולם החדש:
אשה שלא מבשלת,שלא תופרת,שלא מנקה,שלא תמיד מביאה לעולם ילדים ואם כן-זה מאוד ברור שתפקידה אינו מתמצה באמהות דבר שיגרור קבלנית משנה שהיא מטפלת או סבתא.
מאחורי כל אשה מצליחה עומדת קבלנית משנה? האם לרוב כן?

מנגד,נתח אחר של מצליחניות סדרתיות חייב להצליח בכל.
הן צולות לבד את הפסטרמה הביתית למשפחה מרובת הילדים שלהן,שואבות חלב גם כשהבייבי בן שלוש,מלהטטות בין ימי הורים,אירוח משפחתי קליל של שלושים איש אישה ילד וילדה,ובין לבין מבצעות וידאו קונפרנס עם יפן וארצות הברית,משתמשות במילים כמו "אקוסיסטם" ומנהלות דסק בגיל שלושים.
בגיל חמישים הן נראות מדהים,לא מסתירות טיפולים משמרים, ומייעצות לבשלני המשרד הגבריים לגבי מתכוני מרינדה.
הן מעולות בהכל,ואף אחד לא יקח מהן את זה,גם לא גברים בחליפות .

***

משרד עורכי דין מגה מפואר בקומה ה53 בבניין חדיש בסיטי של תל אביב.
המעלית מהירה מאוד והאזניים נאטמות,ובדיוק בסיום הפימפום להשוואת הלחצים אני נוחתת.
יש ללחוץ על לחצן ולבקש כניסה מרחוק מצוות של שלוש מזכירות בחלל הכניסה עצום המימדים וממול הרקיע ותל אביב קטנה קטנה ניבטים מבעד לוחות זכוכית עצומי מימדים.

טיפ: אלה אותן מזכירות שתפתחנה את הדלת  הזו שתוביל לדלת נוספת לשירותים בלחיצת כפתור.
כדאי לשמור אתן על יחסים טובים אם את סובלת משלפוחית רגיזה.
שאלה: איך נכנסים לשירותים אם יש הפסקת חשמל? ועוד שאלה-איך יוצאים מהקומה ה 53 אם יש הפסקת חשמל?

מכאן,בקומה ה53 לא חשים את משב הרוח,הכל מבוקר ואטום להשפעות חיצוניות.
בחדר ישיבות ענק חיכו לנו תקרובות פאר טריות ואקסלוסיביות,שפע מאפים מעולים,קישים,ירקות,אנטיפסטי ,שתיה חמה וקרה ,הכל כיד המלך.

בת'כלס? מי יותר חשוב? היזם שמעיף את החדשנות שלו קדימה או הצוות שמלווה אותו?
האם אני כיזמת מספיקה או שמא עלי להבין שהיכולת לברור ולהצליח לרתום אנשי תמיכה מקצועיים היא קריטית?
יש כל כך הרבה משתנים ואתגרים בדרך להצלחות הקטנות ,ו'בני הלוויה' המקצועיים הם קריטיים בעיני,
ובזכותם או בחובתם יקום או יפול דבר.

***

אני לא יודעת אם זה סוג של משחקי חנונים כאלה,אבל יש מספר מאפיינים מאוד בולטים,לפחות עבורי,כשנכנסים לשדה של הסטארטאפ:

• יש המון אירועים בעולם הסטארטאפ,רובם המוחלט בתל אביב,וההזמנות כמעט תמיד באנגלית,למרות שידברו בהם בעברית.
  זה יכול להיראות יומרני,אבל אולי יש לזה הסבר הגיוני,כמו הרצון לשדר ולתפקד באופן בינלאומי,גם אם מדברים רק על שמלה צהובה וטריקים של היעלמות מפרטנרי שיחה בלתי רצויים.
  יכול להיות שזו בעצם העתקה מעולם הספרים התל אביבי שבו גם AVI ABUKRAT נראה כמו שם מלא אקזוטיקה בדיוק כמו ש PERSONAL BRANDING ו IPP נשמעים מלאי הצלחה וגלאם אינטרנשיונלי כזה.
  
• יש תכנית עבודה אוניברסלית,כמו פרוטוקול ניתוח, שיש בה מילים כמו "סבבים" "גיוס" "סיד" .מהצד זה נראה כמו שדרוג של מבוכים ודרקונים למשהו של גדולים,אבל בת'כלס הגיקים של הכיתה הם תמיד בסוף אלה שמרוויחים הכי הרבה,אז אולי כדאי להשתתף בניסוי...?
  
• אחרי שתצליחי להיכנס לאירוע עם סטארטאפיסטיות ש'עשו את זה' שיהיה לך ברור שהן אלה עם העקבים הכי הכי גבוהים,והדוגמנית המעצבנת ההיא במושלמותה, שאת לא מבינה מה היא בכלל עושה שם,תתברר כשותפה של ראש ממשלה לשעבר שמגלגלת עשרים מיליון דולר בשנה.
  
• הן אוהבות להתרפק על סיפורים מהעבר המרפדים את הצלחתן,בכל זאת,עברה שנה מאז שהצליחו לגייס שלושה מיון דולר.
  
• לעולם הציגי את עצמך באופן מקצועי בלבד.
  למי את נשואה,כמה זמן,כמה ילדים יש לכם ובני כמה הם נתונים רלוונטיים  בדיוק כפי שגירושים,נטיה מינית,רווקות או יכולת הפקת בצק עלים על בסיס חמאה הם רלוונטיים.
  באנו לעבוד מותק,והשאר לא מעניין,לפחות לא בהתחלה.
  
• אל תמעיטי בערכך.את יכולה לעשות את זה.
  
• השמים הם לא גבול.הם רק המעבר לאטמוספירה.