דן אריאלי: מוטיבציה+Friction+עשיית ניסויים+ענווה=סיכוי ממשי להצלחה

הוא דיבר על מה זה לחיות מעשרה דולר לשבוע,
ואיך החלטה לקנות פרי משפיעה על ההבנה שלא יהיה אפשר לקנות תרופה,
על הדרך לייצר חיסכון גם במצב עוני מרוד וביטוח למימון לוויות.

דן אריאלי,בטי שירט שחורה ומהוהה,ג'ינס מרושלים ושבעים זוגות אזניים כרויות
(אמרו שיש 50 מקומות, לדעתי כ 20 התפלחו...מלחמות חורמה על כל כרטיס וכרטיס!)
לכל פסיק,נקודה ובדיחה שחורה שיוצאים תחת ידיו.

האיש פנומנלי,ולא בכדי יצא שמעו למרחקי מרחקים,
מייעץ לתאגידי הענק הגלובליים ולממשלות,
מדבר על ענווה באותה נשימה שאומר "גוגל",
צנוע הליכות ורם ,רם כי ממרום מעמדו הוא תומך שוב ושוב ושוב
בתפיסה שבה כסף,שפע הפיתויים החומריים שבאים על הצלחה,לא הופך לאל.

ליהפך,
באבחנה שהיא דקה מן הדק,מלאת הומור שחור בדיוק כמו שאני אוהבת,
הוא מאבחן את המחשבה האנושית הפשוטה,
את האינטרס הרגעי האותנטי אל מול ים הבולשיט שנאמר כדי להצדיק את המעשה שמאחורי המעשה.

התבוננתי בו וראיתי מעל לכל גיבור.
אדם שהתעלה מעל המדרון החלקלק של נסיבות חיים ללא יותר מדי אשראי,
והפך פנומן,מומחה על בתחומו אך לא שכח לתת בחזרה.

בפתח הסדנה דיברה לוטם על כך שכל מי שנמצא בחדר הוא למעשה בחירה של 50 מתוך 500 פונים.
הרגשתי נפלא!
במיוחד כי הרעיון שלי התחיל בעצם מתוך מחשבה קטנה וסודית,
והתפתח ככל שראיתי עוד ועוד את הילך ההתנהלויות הקשורים במשרדי יח"צ ומי שמוגדרים על ידם,
עבור לקוחות משלמים "מובילי דעת קהל",כשההגדרה הזו היא בעצם בולשיט אחד גדול,
ומה שהם עושים הוא פשוט למלא אוטובוס על חשבון הלקוח בהרבה מאוד בלוגרי פח,
ומעט מאוד כוכבי רשתות חברתיות שעדיין נאותים להגיע לסיורים המשמימים הללו.
 הבנתי שהבנתי משהו שמשום מה האחרים עדיין לא.

לוטם דיברה גם על תכנית האצה חדשה של הכוורת שנפתחת בקיץ,
ועל האקאתון של "כלכלה שיתופית לזקנה" באפריל.
 פרופסור אריאלי ישב בשקט ובצנעה בצד,מניח לה לומר את דבריה ככל שאיוותה.
בדיוק באותה צניעות עמד כשעה לפני תחילת הסדנה,
סביבו מעגל של מקדימי ההגעה וצוותו,משוחחים,מלבנים,שותים וגומעים בצמא
עוד ועוד מפניני חוכמתו כי רבה.

להלן הסיכום שערכתי ,בנקודות אמנם,אבל גם מי שלא היה יפיק מכך תועלת בטוחני:

פרופסור אריאלי הדגים כיצד מוחנו מתעתע בנו וכיצד יש לבחון כל נתון תוך הבנה שההשוואה היא מקומית,
המייצרת טעויות ויזואליות שהמוח מייצר.
השיח על טרנספורמציה בין העולם החיצוני לפנימי הופגנה כעובדה: המוח שלנו מעוות עבורנו מידע,
רמז לטעויות שלנו במישורים רבים אחרים ולחולשתנו.

מה מניע אנשים? שאל פרופ' אריאלי.
מטרות קצרות טווח.עזבו אתכם מבולשיט מיופייף וראציונלי.אנחנו יצורים טיפשים.
בתקופתנו ישנה עלייה של 40% בתמותת אנוש כתוצאה מפיתוי להתנהג באופן רע: לסמס בנהיגה,
לאכול הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים,לעשן.
למי אכפת מהעתיד ארוך הטווח שלנו? למעט מאוד.
מי רוצה את הטובה קצרת הטווח שלו על חשבוננו? כולם!
ההחלטות שלנו מבוססות ברובן על הסביבה בה אנו נמצאים.
כחברה השתפרנו ביכולת פיתוי-העולם מלא בפיתויים אבל אנחנו צריכים עזרה כדי לגבור עליהם
ויש לסייע לאנשים להלחם בפיתויים אלה.
אחריות אישית היא רעיון נחמד אך לא תקין מאחר ואנו מושפעים ממערכת שמעודדת אותנו להתפתות כל הזמן.
החדשות הטובות: התנהגויות שהשתפרנו בהן:
היגיינה (משחת שיניים עם מנטה)
מעשנים פחות (שיח על עישון פסיבי ולחץ חברתי)
לא היתה התנהגות אחת שהשתנתה בגלל אינפורמציה שניתנה לאנשים,מה ששינה את ההתנהגות היה שינוי סביבת ההחלטה:
Choice Architechture.Opt out-Opt in.
הדרך שבה אנחנו מתכווננים סביב ההחלטה.סביבת ההחלטה מאוד תשפיע על מה שאנשים יחליטו.
קבוצות מיקוד הן דבר בעייתי מאחר ונוצר עיוורון למה שבאמת משפיע על ההחלטות.
ניתנה דוגמא של חברת Express Trip,בית מרקחת אינטרנטי הפועל על ידי משלוחים ללקוחות הצורכים תרופות.
Confounded Design בחירה בין לעשות כלום ללעשות משהו
Untapped Demand
Revealed Preferences: מה שאנשים עושים מלמד אותנו מה שהם באמת רוצים-זו הנחה שנסתרת בכלכלה ההתנהגותית.יש חיכוך בין מה שעושים למה שרוצים.מה שאנחנו רוצים ומה שאנחנו עושים אלה שני דברים שונים.
נקודות החיכוך: כמה אנחנו באמת מבינים את הפרטים הקטנים? אנחנו לא ממש מבינים.
כל דבר שאנחנו רוצים לעשות-צריך לחשוב על הפרטים הקטנים: Implimentation Intention.
מטרה ללא פרטים קטנים לא תעבור.
איך נכנסים לאג'נדה של אנשים? איך נכנסים לסדר היום שלהם? ליומן שלהם?
דוגמת המשתנות הציבוריות: אפקטיביות של בקשה כתובה "בבקשה לא להשתין על הרצפה" מול יצירת קשב של 30 שניות -מדבקת הדבורה והנר.
איך מציגים את ה"לקחת כסף"?
דוגמת מדינת קניה: קל להכניס כסף לחסכון וקשה להוציא.הקושי להוציא הוא מכוון.לפעמים רוצים חיכוך,אנחנו רוצים שהחיכוך יעמוד בדרך.
אנחנו רוצים לעזור אבל לא מכירים את הבעיה באמת ולכן לא יכולים לתת את העזרה באופן אפקטיבי.
דוגמת ביטוח הלוויות באפריקה.
מוטיבציה+Friction+עשיית ניסויים ← חלק חשוב מהתהליך הוא קצת ענווה.אנחנו לא באמת יודעים מה יעבוד.

הלקח של היום:
לנתח את הסביבה בה האנשים עובדים יעזור הרבה יותר מאשר לנתח את האנשים.

(העוני מתיש מנטלית)